השפעת החשיפה לקרינת UV על העיניים

קרינת האור יכולה להזיק במספר צורות

1. פגיעה מכנית –optomechanical damage- נזק הנגרם בעוצמות אור גבוהות מאוד,אך בפרק זמן חשיפה קצר
2. פגיעת חום – termomechanical damage- נזק לרקמה כתוצאה מחום
3. פגיעה בהרכב הכימי של הרקמה –photochemical damage- מתרחש בעוצמות אור נמוכות,אך דורש פרק זמן ארוך

 ספקטרום האור

U.V.A   -  הקרינה הקרובה לתחום הניראה לעין,גורמת להשחמת העור ונפוצה מאוד
U.V.B   -  גורמת לכוויות שמש בנזק לרקמות ואחראית לסרטן העור, מהווה 3% מה- U.V   אך אפקטיבית ביותר
U.V.C  -  הקרינה הרחוקה מהתחום הנראה,גם כן מקושרת לסרטן העור,בד"כ נספג כולו בשכבת האוזון.

 מקורות קרינת ה-U.V

• קרני שמש ישירות-חשיפה ישירה לשמש
• קרני שמש מוחזרות- מים מחזירים 20% ,שלג מחזיר 80% (לכן יש להגן על העיניים בחשיפה לשלג)
• נורות חשמל-ניאונים,וכל אור מלאכותי הפולט U.V
• "קשת חשמלית"-הנוצרת בהלחמות

 האוזון

צורה של חמצן שבו לכל מולקולה שלושה אטומים,נוצר ע"י פיזור גז החמצן בעזרת  U.V.C ומפוזר באטמוספרה ע"י רוחות סטרוספריות ,קיים איזון בין הרס השכבה ליצירה מחדש.

התחום הנראה לעין

רגישות באורכי גל של 780-380 ננומטר זהו תחום הראייה הנראה,הכולל את כל הצבעים אותם אנו מזהים

חשיפה

חשיפה לקרינת ה-U.V  עלולה לגרום לכוויות שמש,עיוורון שלג,קטרקט,הזדקנות העור,סרטן העור,דיכוי המערכת החיסונית,התגברות מחלות כגון אדמת,אבעבועות רוח,הרפס,מחלות וירליות (החודרות דרך רקמות כגון מלריה ושושנת יריחו),מחלות בקטריאליות (שחפת,צרעת).

U.V חודר לעין,אולם קיימות הגנות טבעיות כגון מיקום ארובות העין ומבנה אנטומי של הפנים המפחיתים חדירה לעין,כמובן האישון מווסת ע"י כיווץ( כמעיין צמצם),את כמות האור הנכנסת לעין. קוטר האישון משתנה,בהסתגלות לאור 2 מ"מ ובהסתגלות לחושך 7-8 מ"מ

השפעת קרינת ה-U.V  על העין

קרנית- השכבה הראשונה שבאה במגע עם קרינת האור,הקרנית מסננת את כל קרינת ה-U.V.C  (עד 60% מהקרינה) ,תלוי באורך זמן החשיפה ובכמותה.

Photpkeratitis- דלקת קרנית נפוצה הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגלי אור קצרים בזמן קצר אך בכמות גדולה,נגרמת בעיקר כתוצאה מריתוח או חשיפה לשלג (210-320 ננומטר).

בניתוחי הלייזר להסרת משקפיים משתמשים באורך גל של 190 ננומטר ( אולם מדובר בתהליך תחת בקרה).

עדשה תוך עינית- חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה תגרום לזירוז היווצרות הקטרקט.כמובן קטרקט נגרם גם מתהליך זיקנה,תרופות על בסיס סטרואידי או מחבלות, אולם מחקרים אפדימיולוגים מראים ע"פ איזורים גאוגרפים על עלייה של פי שלוש במקרה הקטרקט באיזורי קו המשווה (פי 3.8),ובאיזורים גבוהים של מעל 1000 מטר ( פי 3),כמו כן במדינות שיש 12 שעות זריחה לעומת מקומות עם 7 שעות זריחה (פי 3.6) וכן בחלוקה לפי תעסוקה נמצא כי חשופים לשמש( חקלאים )  ימצא קטרקט בגיל צעיר ביחס לעובדי משרד.

25% מהקרינה נספגת בעדשה מתחת לגיל 10
90% מהקרינה נספגת בעדשה מעל לגיל 25

 רשתית- מוגנת יחסית מפני אורכי גל קצרים מ 320 ננומטר,הרוב נספג ע"י הקרנית,העדשה ומי הלשכות

אולם רגישה פי 6, חשיפה גורמת ליצירת רדיקאלים חופשיים ובכך להרס תאים ברשתית.  יש לנקוט משנה זהירות באדם שעבר ניתוח קטקרט( משקפי שמש לאחר הניתוח) וכן במהלך ניתוחים (נזק פוטוכימי).
בעיקר יש להיזהר במשחקים מיותרים עם סמני לייזר המכוונים אל העיניים.

 פטרידיום- הינה ריקמה של תאים המתפתחים על האפיסקלרה,לעיתים עם נטייה "לטפס" על הקרנית ובכך לגרום לאסטיגמציה , יש לעקוב אחרי גדילתו ובעת הצורך ניתן להסירו. פטירידיום נגרם כתוצאה ישירה מחשיפה לשמש.

 מחלה הקשורות לחשיפה ל U.V

סרטן- הנפוץ ביותר מלנומה של העין,סרטן זה מוצאו כדוגמת הסרטן המקביל בעור. כל המחקים מעידים חד משמעית כל כך שנגרם כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת וללא הגנה בשמש.

הגנה

יש להגן על העיניים בחשיפה לשמש,גם כשנדמה לנו שמעונן,שגם אז ישנה רמת חשיפה גבוהה.
יש להקפיד מאוד בהגנה בזמן חשיפה לשלג.

עדשות למשקפיים– יש ערך transmittance (העברה) לכל עדשה

רצויי הגנה מפני אולטרא סגול וכחול -100% חסימה של U.V   וגם את הקצה הכחול של הספקטרום הנראה.

חשוב לוודא שישנה העברה מקסימלית של התחום הנראה ( ע"מ לספק ראייה טובה,שעדשת השמש תעביר אורכי גל שאותם כן רוצים לראות),למשל אדום וירוק החשובים לנהיגה.

העדשה צריכה לעמוד בתקן הישראלי הקבוע בחוק.

סוג העדשה

 א. מקוטבת-טובה למניעת החזרי אור (טובה לנהגים ולחשופים לשמש לזמן רב)
ב. אנטי רפלקס- מונע סינוור והשתקפות
ג. מחליפות צבע